העולם ההפוך של הבחירות בצפון קוריאה

https://ft.com/content/db9c-207e-4c62-be3d-0ecde70b3c43

יש רק ברירה אחת בפתק הצבעה של צפון קוריאה. הבוחרים זורקים את פתק ההצבעה שלהם לאחת משתי תיבות - לבן עבור "כן", ושחור עבור "לא" - אבל "לא" מעולם לא זכה. לצפון קוריאנים לא הייתה ברירה אלא להצביע בבחירות המקומיות שנערכו ביום ראשון בדיקטטורה במזרח אסיה. אבל בעוד שהתוצאות נקבעו מראש, התהליך משמש כטקס חשוב המחייב את העם למשטר. בצפון קוריאה מתקיימות בחירות אזוריות כל ארבע שנים, אך מאפשרת רק למועמד בודד לעמוד בכל מחוז. "ההיגיון הוא שאנחנו עוזרים לחזק את המשטר על ידי פעולה והצבעה עבור אלה שנאמנים למפלגה", אומר אהן צ’אן-איל, נמלט צפון קוריאני שעומד כעת בראש המכון העולמי לחקר צפון קוריאה. "לא עלה בדעתנו ששיטת הבחירות עשויה להיות מוזרה - חשבנו שזה טבעי שרק אדם אחד יעמוד". מי ש"נבחר" משרת בגופי חותמת גומי שנפגשים רק כמה ימים בשנה. המשטר הצפון קוריאני השתמש היסטורית בבחירות כתירוץ כדי להגביל את התנועה הפנימית, לעקוב אחר מקום הימצאו של אזרחים שאולי עזבו את אזורם המקומי ללא רשות ולהגביר את מפגשי "חינוך פוליטי" חובה. גם לבחירות יש ערך תעמולה. "זה לא קשור לדמוקרטיה", אומרת רייצ’ל מיניונג לי, מומחית לצפון קוריאה ועמית שאינה תושבת במכון החשיבה סטימסון סנטר בוושינגטון. "מדובר בניסיון להיראות לעולם כמו ’מצב נורמלי’ יותר תוך כדי מראה לאנשים שלו שהוא מנסה לשנות לטובה".